השיטה מצליחה בחודשי החורף. בטמפרטורות גבוהות מתפתח ריקבון.
בהמשך, אפשר להעביר את הגבעולים לעציצים.
העלים הצעירים – כרת. העלים הירוקים הדקים של כרישה צעירה נמכרים בצרורות. הם נקראים כרת (או קרט). השם במטבח הפרסי שעושה בו שימוש קבוע הוא תרה (tareh). אי אפשר להשיג אותם בכל השווקים באופן קבוע. גבעולים פנימיים. בחלקו הלא אכיל של גבעול הכרישה מסתתרים גבעולים צעירים עדינים שהם נהדרים לשימוש במגוון של מנות. חותכים את הכרישה במקום שמתחיל החלק הירוק הכהה. מסירים כמה שכבות של עלים כהים עד שמגיעים לחלק פנימי – גבעול ירוק בהיר ורך. אפשר להשתמש בגבעולים האלה במקום (או יחד עם) בצל ירוק או עירית, בסלטים ובמנות לא מבושלות. הם מעשירים את טעמם של מאפים, לביבות, מרקים ועוד – האפשרויות הן רבות. הנה כמה רעיונות:העלים הירוקים הכהים מעולים להכנת אלומת תבלינים (bouquet garni): חותכים שתי חתיכות של עלים באורך 10-12 ס"מ. צוררים איתם עשבי תיבול כמו פטרוזיליה, טימין, עלי דפנה. קושרים עם חוט קשירה.
ריפוד וכיסוי. בשכבה החיצונית של הכרישה ובעלים הירוקים הכהים אפשר להשתמש
עלים כהים מיובשים ואבקת כרישה. את העלים הכהים הסיביים משליחים. את השאר קוצצים ומייבשים בתנור, ב-80 מעלות במצב טורבו, עם דלת מעט פתוחה (ניתן להיעזר בשיפוד עץ או במקל צ'ופסטיק). אפשר גם לייבש במקרר: מניחים נייר אפייה על מגש ומסדרים עליו את העלים הקצוצים. מחזיקים במקרר עד ייבוש מלא.
משתמשים בשבבים המיובשים לתיבול מרקים, צירים ועוד. להכנת תבלין כרישה טוחנים את השבבים לאבקה דקה. היא מעניקה טעם עדין של בצל לכל מאכל ומשדרגת חביתות, כריכים, רטבים וסלטים. לשבבים ולאבקה חיי מדף ארוכים. שומרים בצנצנת אטומה, במזווה או במקרר.