בשרו הבהיר של הארטישוק משחיר במהירות כשהוא נחשף לאוויר. החומצות שבלימון מעכבות את התהליך. על כן, לאחר כל שלב בזמן הקילוף משפשפים את הארטישוק בחצי לימון ואת הלב המקולף מכניסים מיד לקערת מים שמכילה גם חומרים למניעת השחרה. 1. מכינים קערת מים. להלן שתי שיטות למניעת השחרה: שיטה 1: מוסיפים למים מיץ מ- 2-3 לימונים גדולים לכל ליטר וכמה שיותר קליפות לימון. את קליפות הלימון טובלים במים ומשפשפים של מנת לשחרר עוד חומצות אל תוך הנוזל. מוסיפים קמח לבן, ביחס של כף לליטר מים. קודם ממיסים את הקמח במעט מים. קליפות הדרים. אם צורכים לימונים ותפוזים תקופת-מה לפני הבישול, אפשר לשמור את הקליפות בתוך שקית במקרר או במקפיא ולהשתמש בהן במי ההשרייה. מכניסים אותן למים ומשפשפים מעט זו בזו על מנת לשחרר את החומצות. שיטה 2: משתמשים במלח לימון (חומצה ציטרית) במקום מיץ וקליפות לימון, ביחס של כפית לליטר מים. ממיסים את מלח הלימון במעט מים חמים ומוסיפים למים שבקערה. מוסיפים גם קמח כמו בשיטה הראשונה. 2. קולפים את הארטישוק. חותכים את הגבעול כ-3-4 ס"מ מתחת לליבה וקולפים את השכבה החיצונית שלו.

אם משתמשים בלב הארטישוק למילוי או רוצים להושיב אותו על צלחת הגשה, מסירים את הגבעול, קולפים את השכבה החיצונית הסיבית שלו ומוסיפים לסיר הבישול. אם לא משתמשים בגבעולים בהגשה, אפשר לאכול אותם בנפרד.

תולשים את העלים החיצוניים של הארטישוק (מקפלים אחורה עד שעלה נשבר) עד שמגיעים לעלים הפנימיים הבהירים. 3. בהתאם למתכון, את החלק העליון (הקונוס) קוטמים לרוחב מעל לב הארטישוק או 1-3 ס"מ מעליו. 4. בעזרת סכין קטנה (סכין טוּרְנֶה מתאימה למשימה) מקלפים את השכבה הסיבית הירוקה מסביב לארטישוק, בתנועה סיבובית כמו שמקלפים תפוח, עד שחושפים את הלב הלבן. 5. משתמשים בכפית ו/או סכין קטנה כדי לרוקן את הלב מהשערות והקוצים. 6. מכניסים מיד לקערת המים. אפשר לשים צלחת או כלי אחר על הארטישוקים כדי שיישארו שקועים בתוך המים.