מנת פתיחה-מֶזֶה שמתאימה להגשה בחודשי הסתיו-חורף כשהמרכיב המיוחד שבו - עלי שומר - זמין. הם גם מעניקים טעם לא שגרתי לתערובת הגבינות וגם מקשטים אותה. מרכיב מיוחד נוסף הוא הגבעול הפנימי הבהיר של כרישה שמתחבר לטעמים העונתיים.
כדאי לשלב בתערובת שניים-שלושה סוגים של גבינות לבנות יבשות (כמו ריקוטה מלוחה, טוב טעם, טבורוג) ומלוחות (כמו בולגרית, פטה). מעט גבינת טוּלוּם טורקי יכול לשדרג את התערובת. אפשר להכין את התערובת במרקם יבש יותר וליצור ממנה כדורים.
הערות-הארות
גבינת "טולום". הגבינה שנמכרת בשם השגוי "טולום טורקי" היא בעצם גבינה לבנה מלוחה ושמנה בסגנון אֶזינֶה (Ezine) – הנקראת על שם העיירה הצפון-אייגאית שבה היא מיוצרת. הטולום (tulum) הטורקי היא גבינה בעלת טעם מודגש יותר שמבשילה בשק העשוי מעור של עזים. ישנם כמה סוגים של טולום שמיוצרים באזורים שונים בטורקיה. בארץ ניתן להשיג טולום בסגנון ארזינג'אן (Erzincan) בפחיות, אך אני לא ממליצה על המוצר הזה.
עגבניות מיובשות. העגבניות צריכות להיות לחות, עדיף מייבוש ביתי. תנסו את שיטת הייבוש המועדפת עלי.
זיתים שחורים. ראו זיתים שחורים – טיפול וכמה רעיונות.
1. עלי שומר. מפרידים את עלי השומר מהגבעולים. קוצצים את העלים באורך של 1 ס"מ – סה"כ 4 כפות.
2. הגבעול הפנימי של הכרישה. מהחלק הירוק הכהה של הכרישה מסירים כמה שכבות עד שמגיעים לחלק פנימי – גבעול ירוק בהיר ועדין. קוצצים דק את הגבעולים הפנימיים – סה"כ 4 כפות.
3. הכנת הממרח. את הגבינות המלוחות מגררים. את הגבינות הלבנות היבשות מועכים. שמים את כל הגבינות בקערה יחד עם שאר המרכיבים ומערבבים. אם התערובת פירורית מדי, מרככים עם יוגורט מסונן או גבינה לבנה. אם היא רכה מדי, מוסיפים עוד מהגבינות המוצקות. מוסיפים גם שמן זית לפי הטעם (עדיף מהשמן שבו מושרות העגבניות). מכניסים למקרר עד להגשה.
4. הגשה. מקשטים בעלי שומר. מגישים עם לחם או קרקרים.